•היתר העסקת עובדים זרים,ניתן בהתאם לתנאי הזכאות ו מבחן תלות, מבחן תפקוד שנקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי או ע"י לשכת הסמך של משרד התמ"ת.

• היתרי העסקה לעובדים זרים,לא ניתנים מטופלים סיעודיים השוהים במוסדות (בתי חולים סיעודיים, מחלקות סיעודיות/סיעודיות מורכבות ,מרכזי שיקום סיעודיים, בתי אבות וכו') מלבד קשיש (קשישה סיעודית) השוהה במסגרת של דיור מוגן או בית אבות שלא ניתנים בו שירותי סיעוד.

זכאי להעסיק עובדים זרים• אם שני בני הזוג (החיים יחד) עומדים בתנאי הזכאות (להלן), יהיו זכאים שניהם ל היתר להעסקה עובדים זרים ע"פ החוק ויוכלו להחליט אם רוצים להעסיק עובד זר סיעודי אחד או שניים (עובד סיעודי לכל אחד מבני הזוג).

• התנאי הבסיסי לשם קבלת היתר ההעסקה לעובדים זרים הוא שהנזקק הגיע לגיל פרישה אשר עולה בהדרגה עד ל-64 לנשים ו-67 לגברים (אלא אם כן מדובר בנכה המקבל קצבת שר"ם מהביטוח הלאומי. , שאז הגיל איננו תנאי מגביל). על המבקש היתר להעסקת עובד זר לצבור לפחות 4.5 נקודות, במבחן תלות שבוצע במסגרת תביעה לקבלת גמלת סיעוד ("חוק סיעוד") מאת המוסד לביטוח לאומי . זקן (קשיש / קשישה) שחי לבדו יכול לקבל אישור העסקה לעובד זר גם אם צבר 4 נקודות בלבד בתוספת ניקוד המתקבל בעקבות היותו בודד. 
• אדם (קשיש / קשישה) מגיל 90 ומעלה יהא זכאי להיתר העסקה לעובד זר גם אם צבר 4 נקודות בבדיקת התלות מטעם ה ביטוח לאומי / התמ"ת.

• אפשרות נוספת עומדת בפני המטופל הסיעודי העומד להשתחרר מבית החולים. אדם כזה נדרש להציג אבחנה רפואית מטעם רופא בית החולים המציינת את הצורך ברצף טיפולי (טיפול והשגחה של 24 שעות )וכן את תאריך השחרור המשוער. היתר לפי סעיף זה יאפשר העסקת עובדים זרים הנמצאים כבר בישראל ולא יהא ניתן להביא עובד זר מחו"ל על סמך אותו היתר. ההיתר לנעסקת מטפל זר (זרה) ניתן לתקופה של חצי שנה בלבד לצורך הארכת ההיתר לעובד זר יידרש המבקש לעמוד בנהלים הרגילים. 

שקל-הוא 4650 על פי החוק משכורת הבסיס לעובדים הזרים היא לפי שכר המינימום בישראל. מאחר ועובד זר / עובדת זרה נמצא /ת בבית מעסיקו כ-24 שעות ביממה, בנוסף לשכר הבסיס העובד הזר זכאי לקבל שכר תמורת שעות נוספות גלובליות בשיעור של 30% ממשכורת הבסיס (שכר המינימום). כתוצאה מכך, משכורתו החודשית של עובד הזר לא תפחת מסכום השווה ל-130% משכר המינימום בישראל . בכל מקרה כדאי להתייעץ ולהשוות בין חברות שונות המספקות שירותי עובדים זרים, על מנת לבדוק מהו השכר לו זכאי העובד הזר. יש לזכור עם זאת שמספר שעות הזכאות לטיפול סיעודי שנקבעו במבחן התלות של הביטוח לאומי , עומדים לזכותו של המעסיק עובד זר / עובדת זרה בצורה של השתתפות הביטוח הלאומי בשכרו של העובד. במקרה של ניצולי שואה , ישנה בד"כ גם השתתפות נוספת של קרן הרווחה לנפגעי השואה בשכרו של העובד הזר.
 

דמי הבראה- מגיעים לעובדים הזרים דמי הבראה בסך 5 ימים בשנה. מדי שנה מתפרסם גובה דמי ההבראה לאותה השנה. יש לציין כי במידה והעובד לא השלים שנת עבודה הוא לא זכאי לקבל דמי הבראה כלל.

תשלום הביטוח לאומי - יש לשלם עבור העובדים הזרים הסיעודיים דמי ביטוח לאומי אשר מכסה מקרים של תאונות עבודה, הריון ועוד. ניתן לדווח על שכר נטו (ואז התשלום משולם ישירות על ידי המעסיק הסיעודי).
דמי כיס שבועיים -בנוסף למפורט לעיל, העובדים הזרים זכאים לדמי כיס שבועיים בסכום שיוגדר מראש.

פיצויי פיטורין - עובד זר (עובדת זרה) אשר פוטר מעבודתו, זכאי לקבל פיצויי פיטורין בהתאם לחוק – שכר חודש עבור כל שנת עבודה.

עובדים הזרים הסיעודיים זכאים לקבל חופשה שנתית בת שבועיים מדי שנה ע"פ חוק. הזכאות לנצל את ימי החופשה הינה לאחר תום כל שנת עבודה אצל המעביד (מטופל סיעודי). אין אפשרות לפדות ימי חופשה בכסף כל עוד העובד הזר מועסק אצל הקשיש (קשישה). ניתן לפדות ימי חופשה רק במידה ובמועד הפסקת העבודה אצל המעסיק נותרו לעובד הזר/ עובדת זרה ימי חופשה לא מנוצלים.

ימי מחלה- כל עובד זר /עובדת זרה זכאי לקבל 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה. לפיכך לכל שנת עבודה זכאי העובד הזר /עובדת זרה לקבל 18 ימי מחלה. התשלום ליום מחלה כאחוזים מהתשלום היומי המלא לו זכאי העובד הזר (מטפל סיעודי)הינו: 0% ליום המחלה הראשון, 37.5% ליום המחלה השני והשלישי, ו-75% ליום המחלה הרביעי ואילך.

חופש בימי חג - עובדים זרים סיעודיים זכאים לקבל ימי חופשה במועדי החג במדינתם (פיליפינים, נפאל, הודו, סרי לנקה ,בולגריה, מולדובה ,אוקראינה, רומניה ועוד....) . מן הסתם, לא נוכל לפרט כאן את ימי החג בכל ארצות המוצא מהן מגיעים העובדים הזרים לישראל. בכל מקרה מומלץ לסכם מראש ובכתב עם העובד הזר מהם ימי החג המזכים בחופשה על מנת למנוע חיכוכים ועימותים.

ביטוח רפואי-יש לבטח את העובד הזר בביטוח רפואי בכל תקופת שהייתו בבית הזקן (המטופל הסיעודי)בביטוח רפואי לעובדים זרים. האחריות לעריכת ביטוח רפואי חלה על המעסיק (הקשיש הסיעודי או בני משפחתו) ולא על העובד הזר או על חברת סיעוד. ביטוח רפואי לעובד זר חייב להיערך אצל מבטח בעל רישיון תקף וחייב לכלול סל שירותים מינימאלי שנקבע בצו עובדים זרים. יש לוודא כי למבטח איתו אתם מתקשרים על מנת לנפק ביטוח רפואי לעובד זר, רישיון בתוקף מאת המפקח על הביטוח במשרד האוצר המאפשר לו להעניק ביטוח בריאות לעובדים זרים.

יום חופש שבועי- העובדים הזרים הסיעודיים זכאים לקבל יום חופש שבועי בדרך כלל ביום ראשון או ביום שבת. העובד הזר לא חייב לעבוד בבית הקשיש / קשישה סיעוד / סיעודית ביום החופש השבועי ובמידה והוא עובד זכאי העובד הזר לקבל תמורה נוספת בגין עבודתו זו. יש להגדיר מראש את יום החופש השבועי של העובד הזר ושעת היציאה והחזרה ממנה.

תנאי מחיה - יש לספק לעובדים הזרים תנאי מחיה הוגנים – אוכל מתאים ומספק, פרטיות ומקום לינה.

חופשה שנתית - 
מה עושים כשהעובד הסיעודי / עובדת סיעודית יוצאים לחופשה? 
היתר העסקת עובד זר נותן אשרת עבודה רק לעובד זר אחד ולכן ניתן להעסיק ביום החופשי או בחופשה של העובד, עובד/ת בעל אזרחות ישראלית. ניתן להיעזר בחברה שסיפקה את העובד, שבדרך כלל מחזיקה גם מאגר של עובדים ישראליים. אולם קיימת האפשרות שלא להמיר את השעות השבועיות המגיעות

מביטוח לאומי למימון שוטף של העובד הזר ולהשתמש בהן בעת החופשה של העובד.