1. דף הבית
  2. /
  3. כתבות ומאמרים
  4. /
  5. מה עדיף דיור מוגן כן או לא
25.06.09
 
לפני שמחליטים מה עדיף להורים שלנו
 
 
 

דיור מוגן: כן, לא ולמה

מערכת מוטק'ה
ההתלבטות בין מעבר לדיור מוגן להישארות בבית משותפת למבוגרים רבים. שני סקרים חדשים בודקים מה הם הגורמים העיקריים המשפיעים על ההחלטה
שלא כמו לפני שנים לא רבות, כשהמעבר למה שנקרא אז "בית אבות" סימן את תחילת הסוף ונועד בעיקר לאנשים שלא הצליחו לתפקד בעצמם במסגרת הביתית, היום המעבר לבתי הדיור המוגן, שנראים לעתים כמו בתי מלון מפוארים, יכול להיות התחלה חדשה. המגורים בסביבה ירוקה ונעימה, המגוון הרב של פעילויות, אנשי הצוות התומכים והתחושה שאתה לא לבד הופכים את האפשרות הזו לאטרקטיבית מתמיד.

יחד עם זאת, על פי סקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בעבור עמותת "מטב" המתמחה בסיעוד בגיל המבוגר, רוב המבוגרים מעדיפים להישאר בבית ובסביבה המוכרת. 79.4 אחוזים מבני ה-65 ומעלה בישראל שהשתתפו בסקר, מעדיפים - לפי תשובותיהם - להישאר בביתם. נתון מפתיע הוא ששיעור המעדיפים את הבית עולה ככל שעולה הגיל.

הסקר כלל מדגם של 400 נשאלים, גברים ונשים מרחבי הארץ, בני 50 ומעלה. הוא נערך במאי 2009 ובחן את ההעדפות בגילים הללו ואת הסיבות להן, וכן את ההשפעה שיש על ההעדפה למגורים לבד או בחברת אחרים. כאמור, ככל שעולה הגיל, רבים המעדיפים להישאר בביתם. בקבוצת הגיל 50-54, 58.9 אחוז אמרו שהם מעדיפים להישאר בבית ו-12 אחוז אמרו שהם מעדיפים לעבור לדיור מוגן. בקבוצת הגיל 65 ומעלה, 79.4 אחוז מעדיפים את הבית ורק 6.9 אחוזים בוחרים בדיור המוגן.

הסיבה העיקרית להעדפת הבית שציינו הנשאלים הייתה ההרגל. סיבות נוספות שצוינו היו סביבה תומכת קרובה, המשך מגורים בקרבת בני המשפחה, האפשרות להיות עצמאי וסיבות רגשיות כמו קשר לבית, אהבת הבית ונוחות.

בניגוד למצופה, לעובדת המגורים לבד או עם אנשים נוספים לא הייתה השפעה על ההעדפות. 83 אחוז מהמתגוררים לבדם אמרו שיעדיפו להישאר בבית. סוגיית הרצון להישאר בבית מתוך הרגל הייתה דומה בין אלה החיים לבד לאלה החיים עם אנשים נוספים.

מי שציינו שהם מעדיפים לעבור לדיור מוגן הסבירו זאת בנוחות בכל הנוגע למטלות אחזקת הבית, הקניית ביטחון אישי, טיפול רפואי זמין ונגיש, פעילויות העשרה ופנאי, הרצון שלא להפוך לנטל על המשפחה, קרבתם של חברים שעברו לבית דיור מוגן מסוים, תנאי חיים טובים, כמו בריכה וחדר כושר נגישים, קרבתו של בית הדיור המוגן למקום מגוריהם של בני משפחה, פחד מבדידות ורצון לגור בקרבת בני קבוצת הגיל שלהם.

כיוון שלמעבר לדיור מוגן יש גם היבט כלכלי (מדובר בעסק מאוד לא זול שלרוב מחייב את מכירת הבית - ע.כ.) והיבט תרבותי, שאלת ההעדפה לעבור לדיור מוגן או להישאר בבית התחלקה גם לפי קבוצות אוכלוסייה ושיוך גיאוגרפי. אחוז הנשאלים החילוניים שהעדיפו לעבור לדיור מוגן היה גבוה פי שניים מאחוז הדתיים והחרדים שבחרו בכך. מהבחינה הגיאוגרפית, אחוז הנשאלים תושבי השרון (אזור מבוסס יחסית - ע.כ.), שהביעו נכונות לעבור לדיור מוגן היה הגבוה ביותר ועמד על 14.1 אחוז לעומת 11.8 אחוז מתושבי אזור ירושלים, 7.6 אחוזים מתושבי תל אביב, 7.2 אחוזים מתושבי הצפון ורק 5.3 אחוזים מתושבי הדרום.

"גם קשיש סיעודי יכול להמשיך להתגורר בביתו"

ד"ר יוספה שטיינר, חברת דירקטוריון חברת מטב שמעניקה שירותי סיעוד לקשישים בבתיהם ומנהלת מרכזי יום ובתי דיור מוגן, אומרת שהימצאותם של קשישים בסביבתם הטבעית תורמת לתפקוד טוב יותר בתחום הקוגניטיבי, הרגשי והנפשי, בתנאי שקיימת מערכת שירותים תומכת. לדבריה, גם קשיש סיעודי יכול להמשיך להתגורר בביתו.

"גמלת סיעוד, הממומנת על ידי המוסד לביטוח הלאומי, היא דוגמה לשירות המאפשר לקשישים סיעודיים בישראל להמשיך להתגורר בבית", אומרת ד"ר שטיינר. "לבתיהם של הזכאים לגמלה מגיעה מטפלת סיעודית למספר שעות יומיות. במקביל אנחנו עדים בשנים האחרונות למגמה שלפיה מבוגרים ממשיכים להתגורר בבית ולהזמין עזרה באופן פרטי כדי לשמור על איכות החיים".

"אני לא רוצה לחיות במקום שיש בו רק אנשים מבוגרים"

שושנה מור, בת 78 מחיפה, מורה בגמלאות, מעדיפה להמשיך להתגורר בבית שבו חיה במשך שנים רבות עם ילדיה ועם בעלה המנוח. "יש לי כאן את הפינה שלי, את הזיכרונות", היא אומרת. "הילדים שלי גדלו פה. טיפחתי את הבית במשך שנים ואני לא רואה את עצמי עוזבת אותו. יש לי כאן גינה קטנה שאני מאוד אוהבת ואת החתולים שלי, שאני לא מוכנה להיפרד מהם.

"מדי פעם הילדים מדברים איתי על דיור מוגן, כי הם גרים רחוק ממני ולא אוהבים את הרעיון שאני חיה לבד, אבל אני לא רוצה לשמוע על זה. נכון שיש בדיור המוגן פעילויות וחוגים, אבל אני מוצאת את העניין שלי כאן. יש לי כמה חברות טובות שגם הן ברובן אלמנות. אנחנו נפגשות לשחק קלפים, הולכות יחד להצגה או יושבות בבית קפה. אני קוראת הרבה, הנכדים באים אלי ויש לי כאן מקום לארח אותם. מדי פעם אני עושה בבית ארוחות משפחתיות, כי אני מאוד אוהבת לבשל.

"אני לא רוצה לחיות במקום שיש בו רק אנשים מבוגרים. אני אוהבת לצאת החוצה ולראות אנשים צעירים וילדים. זה גורם לי להרגיש שאני עדיין מחוברת לחיים. תודה לאל, אני עדיין בריאה, עצמאית ומתפקדת. אם אזדקק יום אחד לעזרה, תמיד אפשר יהיה לקחת פיליפינית שתגור איתי בבית".

בניית אתרים - טואול