1. דף הבית
  2. /
  3. זכויות
  4. /
  5. חדשות סיעוד
מהפכה בטיפול הסיעודי: יותר ישראלים - פחות עובדים זרים; יוחמרו הקריטריונים להעסקתם
07:07 | 14.1.2009 מאת מירב ארלוזורוב

 

>> אל תוך תוכנית ההאצה, שנועדה להאיץ את הכלכלה הישראלית על רקע המשבר הכלכלי העמוק, מסתננת מהפכה בטיפול הסיעודי שניתן בישראל. המהפכה נועדה להתמודד עם משבר התעסוקה במשק, ובפועל להביא להפנייתם של ישראלים רבים לעבודה בסיעוד - על חשבון דחיקת רגליהם של העובדים הזרים בענף זה. מי שמוביל את המהפכה הוא משרד האוצר, בסיוע המוסד לביטוח לאומי.

בשלב ראשון סוכם, כהוראת שעה על רקע המשבר הכלכלי, כי קשיש שיעסיק עובד ישראלי בביתו יקבל תוספת של חמש שעות טיפול שבועיות. את שעות הטיפול בבית מעניקים עובדי חברות כוח אדם בתחום הסיעוד, שזכו במכרזים של הביטוח הלאומי להענקת שירות זה. תוספת השעות תינתן לקשישים שרמת ההיזדקקות הסיעודית שלהם מוגדרת בשתי הרמות העליונות, מתוך שלוש (הרמות נקבעות לפי מבחני הביטוח הלאומי). עד כה, ברמה הגבוהה ביותר היה זכאי הקשיש ל-18 שעות טיפול סיעודי שבועיות בביתו. מעתה אותו קשיש יהיה זכאי ל-23 שעות טיפול שבועיות. כיום יש 128 אלף קשישים המקבלים טיפול סיעודי בביתם על חשבון הביטוח הלאומי. ההערכה היא שהגדלת היקף שעות הטיפול הסיעודי בבית תספק שעות עבודה נוספות למאות ואולי אף לאלפי עובדים ישראלים - ודווקא עובדים ברמות ההשכלה הנמוכות יותר, אשר להם הממשלה רוצה לספק תעסוקה יותר מכל. כמו כן קיימת הערכה שכל הקשישים המעסיקים כיום מטפל ישראלי בביתם בעזרת הסיוע של הביטוח הלאומי, ישתמשו בתוספת השעות שניתנה להם - וכך יגדילו את היצע שעות העבודה של ישראלים בענף הסיעוד.

נוסף על כך, האוצר והביטוח הלאומי מקווים כי שיפור תנאי הטיפול הסיעודי הניתן על ידי עובדים ישראלים יביא להסטה של ביקושים - מהעסקת עובדים זרים להעסקת ישראלים. אם צעד זה יצליח, ואכן תהיה הסטה של ביקושים למטפלים ישראלים, הרי שמספר המועסקים הישראלים בענף הסיעוד יכול לגדול באלפים.

עלות מוערכת: 150-180 מיליון שקל בשנה

ההחלטה על הוספה של חמש שעות טיפול סיעודי בבית תעבור בשלב הראשון כהוראת שעה, והכוונה של משרד האוצר היא ליישמה כהוראה קבועה - ובכך להביא לשיפור ארוך טווח בטיפול הסיעודי שמקבלים קשישי ישראל מהביטוח הלאומי. אנשי מקצוע בתחום הסיעוד מתחו ביקורת במשך שנים על השירות הניתן על ידי הביטוח הלאומי, וטענו כי הוא רחוק מלהיות מספק עקב מספר השעות הנמוך המוצע בו. עתה בעיה זו עומדת להיפתר. עלות ההצעה מוערכת בכ-150-180 מיליון שקל בשנה, שיינתנו כתוספת תקציב לביטוח הלאומי על ידי האוצר.

רק ישראלים יבצעו שעות סיעוד רגילות

משרד האוצר בוחן בימים אלה שני צעדים נוספים שנועדו להקטין את מספר העובדים הזרים בענף הסיעוד והחלפתם על ידי ישראלים. הצעד הראשון ייעשה בשיתוף קופות החולים ונועד להתמודד עם מצב של "סיעוד זמני" - קשיש שנפגע או עבר ניתוח וזקוק למשך שבועות מספר למטפל צמוד, עד שהוא מצליח להתאושש ולחזור לתפקד.

מצבי הסיעוד הזמני היו עד כה פתח להעסקה קבועה של עובדים זרים - המשפחה שכרה לקשיש החולה מטפל זר למשך חודש, ובחלוף החודש המטפל הזר פשוט נשאר עמו.

תוכנית האוצר היא ליצור "סל שעות סיעוד" שיעמוד לרשות החולים בתקופת ההתאוששות שלאחר מחלה או ניתוח.

"סל השעות" יהיה זמין לרופאים בקופות החולים, והם יהיו רשאים להורות על מתן שעות סיעוד לחולה בהתאוששות. מובן שמי שיבצע את שעות הסיעוד הזמניות, יהיו אך ורק עובדים ישראלים.

הצעד הנוסף שיבוצע בטווח הארוך יותר, יהיה החמרת הקריטריונים שלפיהם יותר להעסיק עובד זר בסיעוד. כיום מותר לקשיש סיעודי ברמה בינונית (רמה 2 מתוך 3) להעסיק עובד זר בביתו. בכוונת האוצר לפעול להחמרת הקריטריונים, כך שרק קשישים הזקוקים לטיפול סיעודי צמוד, 24 שעות ביממה, יקבלו אישור להעסקת עובד זר.
 

ועדת הכנסת אישרה שני הסכמים בין האוצר למוסד לביטוח לאומי

08/02/2009 דליה הרפז - אפוק טיימס ישראל
 

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה ב-5 בפברואר שני הסכמים בין האוצר והמוסד לביטוח לאומי: הראשון בדבר מתן תוספת שעות לגמלת סיעוד בתנאי שמבוטח יעסיק עובד ישראלי, והשני: קיצור תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לגילאי 25 ומעלה

ביטוח לאומי
ביטוח לאומי

הוועדה נתנה את אישורה להסכמים, רק בתנאי שיצורף אליהם מכתב ממנכ"לית המוסד לביטוח לאומי בו היא מכירה בכך ש"העניין מובא בדרך של הסכם (ולא של חקיקה –ד.ה.) רק מחמת פגרת הבחירות, ובהעדר יכולת להסדירה בחקיקה ראשית בזמן הקרוב. תקופת תוקפן של ההסכמים תוגבל לשישה חודשים לכל היותר". כמו כן תתחייב המנכ"לית כי "...המוסד לביטוח לאומי יפעל לעגן את הוראות ההסכמים בחקיקה כדלקמן: לעניין הסכם הסיעוד – יפעל המוסד לעגנו בחקיקה ראשית. לעניין הסכם האבטלה - יפעל המוסד לעגנו בחקיקה בהתאם לנתונים שייאספו במהלך תקופת ההסכם, וזאת כהוראת שעה."

הוועדה הוסיפה עוד תנאי לאישורה: ששיעור האבטלה שיקבע בהסכם יהיה 7.5% לפי נתוני ביצוע של המוסד לביטוח לאומי (ולא לפי נתוני הלמ"ס כפי שהוצע בהסכם) או בשיעור נמוך שיוסכם בין האוצר והמוסד לביטוח לאומי. תנאי המחייב תחילת התשלומים במועד מוקדם יותר.

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ יצחק גלנטי אמר כי "הזכאות לקצבאות היא בחזקת זכות ולא חסד ולכן ראוי שתינתן מכוח הוראת חוק ולא במסגרת הסכמים סמויים מהציבור, על מנת שהציבור ידע את זכויותיו ויוכל לתבוע אותן בבית הדין במידת הצורך. ואולם המיתון מחייב נקיטת צעדים חריגים ודחופים ואין מנוס ואנו נאלצים לאשר את ההסכמים לפרק זמן קצוב של חצי שנה עד להקמת ממשלה חדשה שתעגן אותם בחקיקה".

ח"כ רן כהן שהשתתף בוועדה ברך על הצעדים המיטיבים עם אוכלוסיית המובטלים והצעדים המעודדים העסקת ישראלים בתחום הסיעוד. ח"כ מרינה סולודקין (שלא נשארה להצבעה) טענה כי יש לקבל את ההסכמים כלשונם בשל היותנו במצב חרום.

מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי הגב' אסתר דומיניסיני הסבירה בוועדה כי נוכח המצב הכלכלי אליו נקלע המשק ונוכח התחזיות בדבר גידול צפוי בשיעורי האבטלה הגיע המוסד להסכמה עם אוצר המדינה בשני תחומים: מוצע כי מי שמלאו לו 25 שנים והפך למובטל בעל כורחו יהיה זכאי מכוח ההסכם לדמי אבטלה מיוחדים אם צבר תקופת אכשרה מקוצרת כלהלן: 270 ימי אכשרה (במקום 360) מעובד חודשי ו-194 ימי אכשרה (במקום 300) מעובד יומי.

מי שיהיה זכאי לדמי אבטלה מכוח ההסכם יוכל לקבל דמי אבטלה למשך מחצית התקופה שהיה זכאי לה לו צבר 360 ימי אכשרה.

עידוד לעובדים ישראליים בתחום הסיעוד

כדי לעודד העסקת עובדים ישראליים בתחום הטיפול הסיעודי מוצע בהסכם לממן 4 שעות נוספות למי שזכאי לגמלת סיוע ברמת הזכאות הגבוהה (18 שעות שבועיות) ו-3 שעות נוספות של למי שזכאי לגמלת סיעוד ברמת הזכאות הבינונית (16 שעות), כל זאת בתנאי שהזכאי אינו מעסיק עובד זר בכלל.

נציגת משרד האוצר עו"ד טלי ארפי אמרה כי האוצר מסכים להתחייבותה של מנכ"לית המוסד בכל הנוגע להטבות בתחום הסיעוד, ואולם מתנגד להתחייב לעגן בחקיקה את השינויים בזכאות לדמי אבטלה

 
בניית אתרים - טואול